רואה את כל השפות למעלה? אנחנו מתרגמים סיפורים שפורסמו בקולות גלובאליים כדי שהתקשורת האזרחית העולמית תהיה זמינה לכולם

״חיי למען איראן״: יום השנה הרביעי למותו של הפעיל האיראני סטאר בהשתי

 

אמו של סטאר בהשתי, גוהאר אשגי, מחזיקה בתמונת בנה במחאה על הירצחו על ידי חוקרים של הממשלה. אשגי נהפכה לסמל המחאה נגד הדיכוי האיראני של חופש הביטוי ברשת. תמונה מ ICHRI.

אמו של סטאר בהשתי, גוהאר אשגי, מחזיקה בתמונת בנה במחאה על הירצחו על ידי חוקרים של הממשלה. אשגי נהפכה לסמל המחאה נגד הדיכוי האיראני של חופש הביטוי ברשת. תמונה מ ICHRI.

ב-30 באוקטובר, 2012, סטאר בהשתי נעצר על ידי משטרת האינטרנט האיראנית. הוא הואשם שפרסם את דיעותיו הפוליטיות בתקשורת חברתית, שכללו ביקורת חריפה על המשטר באיראן שפנתה למנהיג העליון. בהשתי לא יחזור עוד הביתה.

רשויות הכלא יצרו קשר עם משפחתו ב-6 לנובמבר 2012 ובקשו מהם לאסוף את גופתו. בהשתי הוכה למוות.

מחאה מקוונת

ארבע שנים לאחר מותו, בהשתי מגלם את רוח המחאה באיראן, במאבק מתמשך נגד חופש הביטוי ודיכוי ממשלתי.

sattar_beheshti_mother411

סטאר בהשתי, בלוגר שמת בעינווים על ידי חוקר בכלא, עם אמו. תמונה באדיבות הקמפיין הבינלאומי לזכויות אדם באיראן.

איראן מספקת דוגמה מרתקת של המשחק הדינמי בין פקידי ממשלה לפעילים ברשת. עליית האינטרנט הובילה להזדמנויות רבות, אבל גם לאסטרטגיות חדשות של המדינה לדיכוי הספירה החדשה הזו שהציעה הפוגה ברוכה מהתקשורת הממשלתית המפוקחת היטב. אקטיביזם מקוון הפך למרכיב מרכזי במחאות שפשטו במדינה בשנת 2009 כנגד זיוף בחירות ותלונות ששורשיהן עמוקים כנגד המשטר השולט.

הממשלה הפעילה כוחניות על מנת לכבוש את המחאות הפיזיות, וכן דרכים חדשות לשליטה מוחלטת במידע כדי לעצור את התנועה המקוונת. האמצעים כללו סגירה קצרה של תשתיות האינטרנט של המדינה, וכן ניטור ומעקב מקוון של פעילים. המרחב המקוון נתפס כבר זמן רב כחלופה ממשית לאופוזיציה ולביטוי חופשי כנגד המרחבים הציבוריים הדכאניים של איראן, ואף יותר לאחר החמרת האכיפה ב-2009. עדיין, הפעילות המקוונת רצופה בסכנות–כפי שמדגים המקרה של בהשתי.

״חיי למען איראן״

בהשתי, 35, היה עובד זמני משכונה נמוכת-הכנסה מחוץ לטהראן. בלילות הוא פרק את תיסכולו וביטא את דעותיו בבלוג שנקרא ״חיי למען איראן״. השם של הבלוג שלו היה משחק מעודן על הססמה שנהייתה מקובלת בעצרות כנגד המשטר. בהשתי נעצר, לפי דיווחים, במחאת סטודנטים בשנת 1999, ונשאר ישיר לגבי דיעותיו הפוליטיות.

הבלוג של בהשתי התמקד במעצר וכליאה של פעילים והביע זעם ותסכול על אי-צדק יומיומי שהתקיים באיראן. במהלך אוקטובר 2012 הרשומות שלו השתנו, מבחינת הטון ומבחינת הטבע. הוא הביע התרסה נועזרת כלפי המשטר, וחצה קווים אדומים כגון לבקר בפומבי את המנהיג העליון. להתנגדות גלויה כזו, במיוחד כנגד הדמות השלטת העליונה במדינה, יש כידוע השלכות כבדות.

ב-22 לאוקטובר, בהשתי פנה לאייטוללה ח׳מנאי ברשומה מקנטרת שתחתום את הגולל על גורלו בידי הרשויות:

 I can call you an artist in the art of killing. Believe me, I consider you an artist.

.הייתי יכול לקרוא לך אמן של רצח. האמן לי, אני רואה בך אמן

יום לפני מעצרו, בהשתי פרסם רשומה אחרונה מבשרת רעות בבלוג. ״הם איימו עלי אתמול ואמרו ׳אמך תלבש שחורים בקרוב בגלל שאתה לא סותם את הפה הגדול שלך׳״. אף על פי כן, הוסיף בהשתי, ״אני לא אשתוק אפילו ברגע מותי״.

בהשתי נעצר ב-30 לאוקטובר על ידי משטרת האינטרנט האיראנית (FATA) ונלקח לכלא אווין הידוע לשמצה. ימים ספורים לאחר מעצרו, בהשתי מת בנסיבות מסתוריות ב-3 לנובמבר. לפי דיווחים, בהשתי מת מדימום פנימי, כשדימם בריאות, כבד, כליות, ומוח. לאחר מותו, 41 עצירים פוליטיים בכלא אווין חתמו על מכתב שטען שסימני עינויים ״נראו בבירור״ על גופו כאשר הוחזק במדור 350 באווין.

אכבר טאגיזאדה, חוקר של משטרת האינטרנט האחראי על הכאתו של בהשתי, הורשע בהריגה ונשפט לשלוש שנים בכלא, שנתיים בגלות, ו-74 מלקות. משפחתו של בהשתי סירבה לקבל את המשפט או גזר הדין. אמו, גוהאר אשגי, אמרה:

We and our lawyer did not attend the so-called trial sessions and we left judgment [in this case] to future generations and history.

אנחנו ועורכי הדין שלנו לא השתתפנו במשפט לכאורה, והשארנו את השיפוט [במקרה הזה] לדורות הבאים ולהיסטוריה

מסורת של חילוקי דעות

הממשל באיראן ניסה להפוך את מותו של בהשתי למקרה מבודד על ידי נזיפה באנשים המעורבים במותו וטענה שחקירה מקיפה התקיימה בנושא. אך המקרה של בהשתי לא היה הראשון ולא האחרון באיראן.

ב-2009, אומיד רזא מיר סיאפי, בלוגר ועיתונאי איראני, מת בכלא אווין בעת שריצה עונש של שנתיים וחצי והוא בן 29. המקרה של סיאפי הגיע לכותרות כאחד הבלוגרים הראשונים בעולם שמת בעודו מרצה את עונשו.

המשטר לא נרתע מגזרי דין של מוות לפעילים מקוונים. ב-4 לאוגוסט, 2008, איראן הוציאה להורג את הבלוגר יעקב מהרנהאד, פעיל פוליטי ובן לעדת המיעוט בלוג׳.מהרנהאד הואשם בחברות בארגון צבאי בלוג׳י, אך אחרים טוענים שהוא הפך למטרה בגלל כתיבתו.

בשנת 2011, איראן פתחה בגל שני של תקיפת פעילים. מספר אנשים דוגמת ואחיד אסגארי ומהדי עליזאדה הוצאו להורג, לאחר שהורשעו בהתססה נגד המשטר, העלבת האסלאם, ופעילות בלתי-מוסרית. אחרים, כגון מעצב האתרים סעיד מלכפור, אינם פעילים, אך הם נשפטו, הורשעו, ונגזר עליהם גזר דין מוות למרות זאת. חלק מגזרי הדין הללו, בכללם זה של מלכפור, נהפכו לאחר ערעור, אך חלקם הוצאו להורג–עליזאדה הוצא להורג בספטמבר האחרון–אך איראן ממשיכה לתקוף פעילים, במיוחד אלה שמשאירים עקבות ממוחשבים.

היום, ה-3 לנובמבר 2016, הוא יום השנה הרביעי למותו של סטאר בהשתי. אמו עדיין ממשיכה את מסורת ההתרסה של בהשתי בסירובה לעבור בשתיקה על אי הצדק במדינתה. היא מצטלמת לעיתים קרובות בביתה עם תמונות של מתנגדי המשטר האיראני שהוצאו להורג. ביתה הפך מאז למקום פגישה למתנגדי משטר איראנים, וכמו האמהות שילדיהם נהרגו על ידי המשטר הקודם במדינה, השאח, היא הפכה לסמל ההתנגדות בשביל האיראנים. היא חזרה וקראה לצדק לא רק עבור בנה אלא גם עבור כל מתנגדי המשטר האיראנים:

As a mother – more importantly than this, specifically as the mother of Sattar Beheshti – my resolve is uncompromising: I will show to those who pretend to be on the side of the people that I will not flee from anything.

כאם–ויותר מכך, כאימו של סטאר בהשתי במיוחד–הנחישות שלי היא בלתי מתפשרת: אני אראה לאילו שמעמידים פנים שהם לטובת העם שלא אברח משום דבר.

מדיניות המשטר נועדו ללא ספק להשתיק את בהשתי, אך מילותיו מהדהדות כעת בכל העולם כביטוי למה שמורגש אך לא נאמר בלבבותיהם ונפשם של מליוני איראנים.

פתח/י בשיחה

Authors, please התחברות »

הנחיות

  • כל התגובות טעונות אישור. Do not submit your comment more than once or it may be identified as spam.
  • אנא כבד/י את הזולת. Comments containing hate speech, obscenity, and personal attacks will not be approved.