דנבי הפליטה הצפון קוריאנית בת ה-24 הייתה מבריחה בשווקים השחורים של צפון קוריאה. פה היא עורכת לנו סיור בשוק בדרום קוריאה,המזכיר לה את השווקים בצפון קוריאה. קרדיט:היידי שין. שומש באישורו של PRI

המאמר הזה ושידור הרדיו שהוגשו ע”י היידי שין בשביל  The World הופיעו במקור באתר  PRI.org בתאריך 29 בספטמבר שנת 2015,וכעת הוא מפורסם מחדש פה כחלק מהסכם שיתוף תכנים.

האם את היית לובשת ג‘ינס סקיני אם הוא היה בלתי חוקי?מתברר שכן,זוהי לפחות תשובתן של הצעירות הדרום קוריאניות.

 האזינו לסיפור הזה באתר שכתובתו PRI.org

דנבי ואני משוטטים ברחבי השוק הדרום קוריאני ,כשלפתע היא עוצרת ובוהה במבט מעריץ על זוג מכנסי סלים פיט.”הבנות בבית מתות על כאלו!”היא מכריזה.במילה בית,היא מתכוונת לעיר רחוקה אי שם בצפון קוריאה.

היא מרימה את שערה בדרמטיות וצוחקת בלבביות ,כאילו מודדת סיכת ראש נוצצת.“אנחנו כולנו היינו רוצות להיות מסוגלות להעביר את האצבעות בשיער בצורה כזאת.כמו שראינו בתוכניות טלויזיה של דרום קוריאה.אבל אנחנו לא יכולנו.בגלל שלא היה לנו מספיק שמפו בצפון קוריאה,והאצבעות היו פשוט נתקעות !”

דנבי בת ה-24 היא פליטה צפון קוריאנית, המראה את התמונה המציאותית של המשטר הטוטליטרי,תמונה ששונה במקצת מתמונה שכולנו התרגלנו לראות,אך היא דמות נעלה הנתמכת ע“י עריקים אחרים ואלו העובדים עם הצפון קוריאניים.כן,המדינה משופעת בהפרת זכויות האדם ובעוני.כך דמבי-שזהו השמה החדש מאז הבריחה,מהעיר הסמוכה לגבול הסיני-שבמפתיע נהפך לאחד כזה שהיה ניתן להסתנן דרכו,גדלה באומה הכל הנראה סגורה עם חלון לעולם שבחוץ.

היא סיפרה שהיא הייתה עושה קניות בשווקים שחורים עם סחורות זרות מוברחות והייתה צופה בתוכניות טלויזיה אמריקאיות ודרום קוריאניות,דרך דיסק און קי מוברח,מאז שהייתה ילדה.לקראת הזמן בו היא התחילה ללמוד בחטיבת הביניים,מספרת דמבי מה היא למדה בבית ספר-שהאמריקאים לא יכולים להיות מהימנים ודרום קוריאנים הם עניים-היא הטילה ספק באמיתות הדברים.

קצין משטרה משוטט בשוק הדרום קוריאני.דמבי אומרת שהרבה מהטובין הנמכרים פה נמכרים גם בשווקים הצפון קוריאנים.קרדיט:היידי שין. שומש באישורו של PRI

מפה לשם היא התחילה להבריז משיעורים ולהבריח סחורות דרך הגבול.היא הייתה מוכרת פטריות צפון קוריאניות לסוחרים סיניים,והייתה חוזרת עם ארגזים של אורז,קמח וטובין אחרים.

דמבי העכשווית הייתה יכולה להיות כנראה הרבה יותר נועזת ובעלת יוזמה מכל מתבגר צפון קוריאני.אבל היא חלק מבני דור המילניום של צפון קוריאה שהיו ילדים בזמן הרעב ההרסני של שנות ה-90.לכן אנשים צעירים כמו דנבי לא ציפו מהדיקטטורים לפרנס אותם בדרך בה הוריהם פרנסו,ולא כיבדו את כללי המדינה.

בכל מצב אחר היא בטוחה בעצמה ומאוזנת, אבל היא מרימה את קולה בפתאומיות כאשר נשאלת על הנהגת המדינה.”אנחנו רואים את הכרסים שלהם,בזמן שכלנו רעבים.אנחנו יודעים שזה לא הוגן“,היא אומרת בחדות עם הטיה שגולשת למבטא הצפון קוריאני.

הפליטה הצפון קוריאנית דמבי בדירתה בדרום קוריאה,מתכוננת ליציאה.בצפון קוריאה,בני נוער מלשינים מפטרלים ברחובות העיר בשביל לדווח על אנשים צעירים המפרים את קוד הלבוש המדיני.ג'ינסים,שפופולריים בדרום קוריאה,נתפסו בצפון קוריאה כסמל האימפריאליזם האמריקאי.קרדיט:היידי שין. שומש באישורו של PRI

אני המום מכמה שדנבי נשמעת כמו מתבגרת אמריקאית.היא מטילה ספק ברשות ומתרברבת בכך שהיא בתור מתבגרת צפון קוריאנית עקפה את קוד הלבוש של המדינה.היא מספרת לי על הזמן בו היא נתפסה ע“י בני נוער מלשינים על לבישת תלבושת צמודה ,שהוברחה מדרום.

“הם משרטטים קו ברחוב,ומכריחים אותך לעמוד שם בזמן שהם קורעים ממך את הבגדים מול כל העוברים והשבים .כדי שתהווה דוגמא“,,היא מסבירה.ג‘ינס נתפס כסמל של האימפריאליזם האמריקאי-ואצל בנות שנתפסו לובשות אותו היו מנקבים בו חורים כדי למנוע מהן ללבוש אותו שוב.שיער שהיה יותר מידי ארוך גם היה נגזר על המקום“,היא אומרת.

דנבי מוסיפה שאם אתה נתפס 5 או 6 פעמים ,אתה נשלח לעבודות כפייה,אלא אם כן יש לך קשרים או משאבים בשביל לתת שוחד.

“בקוריאה הצפונית כל כך הרבה בעיות יכולות להיפתר אם יש לך מספיק כסף“,היא מתעקשת.“אנחנו תלויים בשווקים השחורים על מנת לשרוד.כל העבודות,הברחת הסחורות,מכירת סחורות,שוחד עבור עובדי המדינה,כל זה נעשה בעזרת כסף“.

דנבי,הפליטה הצפון קוריאנית בת ה-24,”מדפדפת”תמונות בנייד שלה.”אין לי איך ליצור קשר עם משפחתי שנשארה בבית בצפון קוריאה”,היא אומרת.אבל חלק מהפליטים הצפון קוריאנים ממשיכים לשמור קשר עם משפחותיהם בצפון,דרך חבילות סיוע וטלפונים סלולריים סיניים מוברחים.קרדיט:היידי שין.שומש באישורו של PRI

ועדיין רוב האנשים בצפון קוריאה חיים בעוני קיצוני.החשמל מוגבל לכמה שעות בכל יום,מחסור חמור במים ובמזון והאיום היומיומי של מחנות העבודה בכפייה-או אפילו עונשים חמורים יותר-זאת המציאות.אבל דנבי ראתה את השינוי שהתחולל בעקבות זה שלמדינה יש קשר עם העולם שבחוץ.

היא נזכרת,”היו לנו שכנים להם קרובים בדרום קוריאה,ופתאום רמת החיים שלהם השתפרה מאוד,בגלל שהקרובים שלהם התחילו לשלוח להם כסף.בשלב מסוים אמא שלי אפילו התבדחה ,למה שלא תיעלמי ותשלחי קצת כסף גם לנו “.לדברי עמותת החירות בצפון קוריאה ,פליטים צפון קוריאניים באופן שיגרתי מידי שנה שולחים כסף לצפון קוריאה .אלו שיכולים להרשות זאת לעצמם גם אמרו למשפחותיהם לתקשר עימם על בסיס קבוע דרך חבילות סיוע ומכשירים סלולריים מוברחים.

דנבי נמלטה לדרום קוריאה לפני 5 שנים-אחרי שנודע לה שהיא נמצאת תחת חקירה של ממשלת צפון קוריאה והיא לא יכלה לשחד אף אחד כדי לסלול את דרכה החוצה מזה.עכשיו היא נשואה לגבר דרום קוריאני ומה שהיא אומרת לו היא הכי מתגעגעת בצפון קוריאה-זאת העבודה בשווקים השחורים,והמשפחה שהיא השאירה מאחורה.

תורגם ע”י:סבינה בודובסקי